שפת תקשורת כללית

מתוך הנקודאי

שפת תקשורת כללית (באנגלית: General Communication Language ובקצרה GCL) אני מגדיר ככל שפה, טבעית או מלאכותית, המשמשת לתקשורת כללית[1] בין ישויות תבוניות, בעזרת מילים המורכבות, בדרך כלל, משתיים או יותר פונמות.

מקור

שפות ה GCL המוכרות כיום הן אנושיות, כלומר התפתחו בקרב בני אדם בהיסטוריה האנושית (אם קיימים חיים תבוניים בפלנטות אחרות ביקום הם פיתחו שפות תקשורת כללית משל עצמם).

התפתחות

רוב שפות ה GCL האנושיות לפחות, כגון עברית ואנגלית, התפתחו באופן טבעי ← ללא תכנון מלאכותי רב ולכן הן מכונות "שפות טבעיות" אך ישנן שפות GCL שהתפתחו בדגש על תכנון מלאכותי בכוונה תחילה (כגון שפת אספרנטו).

שפות GCL כוללות שימוש בלפחות 2 פונמות כולל בניית מילים ומשפטים וניתן לבטאן בשפת גוף (ללא שימוש בקול) ו\או עם קול לפחות.

מאפיינים אוניברסליים

לשפות GCL מאפיינם אוניברסליים הנקראים לרוב "חלקי דיבור" כגון:

  • שם עצם (noun); כגון אדם
  • כינוי רמז ראשוני (primary demonstrative); כגון זה
  • כינוי רמז שניוני (secondary demonstrative); כגון הינו
  • תואר שם (adjective); כגון מקצועי ← תיאור מצב הנוטה לסטטיות
  • תואר מידה (adscale); כגון מאד ← תיאור מצב הנוטה לשינוי
  • תואר פועל (adverb)'; כגון בעבודה ← תיאור מצב הנוטה לשינוי
  • תואר שייכות (adattribution); שלו
  • תואר חלופה (adalternative) כגון או
  • חבר (conjunction); כגון ו או גם

משפט לדוגמה: אדם זה הינו מקצועי מאד בעבודה שלו ("עבודתו") והינו גם נחמד מאד בכללי;
הביטוי "ב" (בעבודה שלו / בעבודתו) יכול להיות מוגדר כינוי רמז ראשוני ויכול להיות מוגדר "חבר" ; אינני יודע מה מקובל בקרב בלשנים מקצועיים.

הבדל בין שפות תקשורת כלליות תבוניות לשפות תקשורת פשוטות יותר

לחיות שאינן בני אדם או צורות חיים דומות מבחינת יכולות קוגניטיביות גם כן יש שפות; "שפות חיות", כגון שפות חתולים, שפות דולפינים, שפות ציפורים שונות ועוד.

ישנם הבדלים שונים בין שפות אלה ← דיון הדן בכך.

עמימות שפות תקשורת כללית

המונח עמימות שפות תקשורת כללית מסמל את העובדה ששפות תקשורת כללית הן עמומות מטבען, למשל מסיבות אלה:

  • זאת מציאות שיש יותר משפה אחת ואין רק שפה אחת שמשקפת ב-100% כל משמעות אלא שמשמעות יכולה לעבור בין שפות על ידי תרגום
  • שפות תקשורת כללית לא כוללות הבדל ברור, לעתים, בין צורת ציווי, לצורת הצעה, לצורת פקודה וכדומה, למשל, אם אשה אומרת לבן זוגה "תפתח ת'חלון" היא לא מצווה עליו ממקום של התנשאות, אלא מציעה לו לפתוח את החלון בצורה חברית (ככלל)
  • שפות תקשורת כללית כוללות, לצערי, גם שימוש נרחב בסרקזם (אך יש מגמה למנוע זאת דרך אנטי סרקזם)
  • שפות תקשורת כללית כוללות שימוש נרחב במטאפורות (דימויים \ משלים \ אנלוגיות וכו') כגון "והיה הדבר הזה אשר אנכי מצווך כיום על לבבך" פסוק תורני שברור שמי שכתב אותו לא התכוון שאנשים ישימו את הדברים על הלב ממש כי אז הם יפצעו עצמם וימותו
  • שפות תקשורת כללית כוללות שימוש נרחב באימפליקטורות כגון "מאיפה אתה במקור" (לאיזה שבט אתה מגדיר עצמך שייך, על אף שאדם אולי יגדיר עצמו שייך רק לאנושות כשבט-על) אך יש מגמה למנוע זאת דרך חינוך להבנה כי כולנו בני אדם מעולם זה ועלינו לחזור להיות מאוחדים והפעם חזקים מבעבר
  • ועוד

חשיבות דיוק הביטויים ומניעת עומס טרמינולוגי ובלבול עולה כאשר מתעסקים במדעים מדויקים בכלל ובלוגיקה פורמלית (כולל מתמטיקה ותכנות) בפרט

מושג חשוב נגדי הוא שפות מחשב.

הערות כלליות

  • ייתכן שעוד ביטויים כגון ביטוי גוף (אני, את\ה), ביטויי סובייקטיביות (אני חושב \ הוא חושב) ביטויי הסכמה (כן, לא) ביטויי לוגיקה (אם X אז Y), אינטונציה, קווליה ועוד נכונים להיות מוגדרים כ"חלקי דיבור" ← בכל מקרה זה דיון בלשני שאין מקום לערוך במאמר זה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ כלומר לא בהקשר ספציפי בדרך כלל כגון עם שפות מחשב