שוויון בידע

מתוך הנקודאי

המונח שוויון בידע משמש לתאר את הדעה לפיה על המין האנושי לפעול לכמה שיותר שוויון בין בני אדם בידע על הטבע (המערכת הפיזיקלית בה אנו חיים), על גוף האדם, על שפות עולמיות (כגון מתמטיקה ואנגלית) ובסוגיות כלליות של רוחניות, גם אם משמעות הדבר התפתחות טכנולוגית איטית יותר.

זהו עיקרון חשוב בצדק חברתי, חינוך פתוח והוראה אלמנטרית.
בגישה זו מניחים שלהיות חזק ביסודות, במיוחד בתקופה קריטית או רגישה (בגיל המתאים) יקנה לאדם שליטה חזקה בחומר לאורך כל חייו ולכן חשוב לחברה כמערכת להדגיש דווקא את היסודות של תחומי חיים חשובים בעיקר לילדים ולמתבגרים.

התומכים בגישה מעוניינים בדרך כלל בקיצור גיל עזיבת בית הספר לגיל 15 (לצד לימוד יותר מגוון ויותר נרחב בגילאים קטנים יותר) בביטול המונח "מחוננים" או השקעה חינוכית באוכלוסיות ספציפיות ובניתוב המשאבים החינוכיים בצורה שוויונית במיוחד בתקופות קירטיות ורגישות (4-12) בכל האוכלוסיות המוגדרות השונות (אם בכלל מישהו טורח לקבץ בני אדם לקבוצות חברתיות בהקשר החינוכי) וכי מי שמתעניין ללמוד עוד על החומר שהוא לומד, ממילא יבקש בעצמו הדרכה מוגברת ויפעל אקטיבית להשיגה.

אני מניח שרבים מהבעיות החברתיות שאנו מוצאים סביבנו כמו אי שביעות רצון משירותים שונים (כגון הוראה, רפואה, פסיכולוגיה, ביטוח, שיעורים גבוהים של דיכאון ועוד) נובעים במישרין או בעקיפין מאי שוויון בידע.

הערות כלליות

  • מונח קשור חשוב באי שוויון בידע הוא מידע א-סימטרי הגורם במקרים רבים לכשל תמורה בעסקאות
  • מי שמכיר את היסודות היטב, יכול לערער בניין שלם ומי שמכיר יסודותיה של מערכת אחת יוכל לנתב את המערכת כרצונו

ראו גם