סרקזם

מתוך הנקודאי

סרקזם (עוקצנות) אני מגדיר כסגנון דיבור המתאפיין בעלבון חבוי, זאת להבדיל מעלבון גלוי ("קללה") אשר במקרים רבים גם נחשב לסגנון דיבור תוקפני.

סרקזם נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" אדם אליו כוון, אם כי בדרך כלל מטרתו לפגוע רגשית.
יכולתה של אמרה או מחווה סרקסטית להיות לא ברורה בהשוואה לאמרת קללה או מחוות אלימות פיזית אולי תגרום לאומר אותה תחושת "עליונות" ולקולט אותה תחושת "נחיתות" לא רק בשל תוקפנותה אלא בשל אי הוודאות הרגעית כביכול בהקשרה, או הצורך להרכיב תגובה כביכול בהקשרה.

הגישה לפיה נכון להימנע כללית משימוש בסרקזם מכונה לעתים אנטי סרקזם.

מאפיינים בולטים

לסרקזם מאפיינים בולטים אלה:

  • אמירת דבר תוך התכוונות להיפוכו ("לשון סגי נהור")
  • שימוש בשאלה רטורית (מבלי להצהיר מראש על השאלה ככזו או מבלי לספק תשובה מיד בסופה)
  • תגובה במחווה קיצונית לאדם או הצגת מסקנה שלילית על אדם בהתאם לתכונה תמימה שלו לכאורה או על פעולה תמימה שביצע[1].

עם זאת, לעתים ההכרעה אם מחווה או אמרה מסוימת היא סרקסטית תלויה בהקשר בו הובעה ו\או בטון בו הובעה; כך למשל, לא סביר להניח שכל שאלה רטורית נכון להכליל כ"סרקזם".

הבעיה עם סרקזם

כל מערכת חברתית מאויימת מסרקזם שכן לפחות חלק מהאנשים תופשים אותו גם אם לא ירצו בכך כלעג או תקיפה; מכאן שלפחות בטווח הארוך הסרקזם יכול לפגוע ביחסים בין אנשים עד כדי חוסר תיאום, חוסר תיפקוד, וחוסר יעילות צוותיים שלבסוף יביאו לפגיעה במערכת או במקרי קיצון להתפרקותה.

בעלי מניות בחברה מסוימת עלולים להפסיד נתח משמעותי מכספם אם העובדים שלהם סרקסטיים זה כלפי רעהו ובמיוחד כלפי לקוחות;
שימוש בסרקזם מצד עובד כלפי לקוח (ואף מצד עובד כלפי עובד אחר) נחשב לפרקטיקה בלתי מקצועית ולעדות ישירה על אי התאמתו, לפי שעה, של עובד למקצוע הדורש יחס בין אישי ואמפתיה;
לקוח שחווה סרקזם בפועל סביר לקוח חוזר ואף סביר כי יספר רעות על בית העסק ובכך ירחיק לקוחות פוטנציאליים ממנו בטווח הארוך לפחות.

פרסומת עם מסרים סרקסטיים עלולה לגרום לאנשים להניח שמי שמשווק את המוצר או השירות הקשור בה הוא אדם רע או לא אמפתי שאם לא אכפת לו מפגיעה פוטנציאלית ברגשותיהם בהקשר מסוים ← גם לא אכפת לו מדברים אחרים כגון בריאותם (למשל בשיווק מזון ומשקאות).

בכלל ההיבטים השיווקיים-טכניים, באופן כללי, סרקזם נוזק חוויית משתמש ומקטין סיכוי לחזרת לקוח אל בית עסק.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ כלומר פעולה שברור שאין מטרתה לגרום לנזק ושגם לא גרמה נזק משמעותי אם בכלל