ללמוד מעט - ללמוד הרבה

מתוך הנקודאי

ללמוד מעט - ללמוד הרבה אני מגדיר כגישת הוראה אובייקטיבית, רכיבית והדרגתית לפיה צריך לפצל נושאי לימוד לכמה שיותר נושאים מובחנים\מוגדרים וללמד אותם כל אחד בנפרד (בקבצים נפרדים) בדגש על יסודות כל תחום.

הלימוד מדגיש הבנה וגמול (ולא "תרגול") וזאת במטרה יחידה למנוע אי-שוויון בידע ולאפשר להתקדם בנושאים רק אחרי שלכלל פרטי החברה (ללא כל הדרה), ידע מוצק ויכולת חקירה עצמאית ביסודות ואף בבסיס נושאים אלה.

עיקרון האובייקטיביות

להיות אובייקטיבי פירושו להיות סובייקטיבי עקבית.
אנחנו לא מושלמים אז לא נעשה זאת 100% מהזמן אך נשאף לעשות זאת כמה שיותר.

כל תובנה סובייקטיבית בתודעה היא ייחודית לאדם כפי שהיא מופיעה בנפשו וכפי שהוא מבטא אותה, בין אם אחרים חולקים אותה בצורה זהה או דומה ובין אם לא.

בהתאם לכך, באופן כללי, כשמורה מלמד את ניסיונו עליו להתחיל את כלל הסבריו במונחים כמו "בנפשי" או "מניסיוני" או "לדעתי" או "דומי ש" או "אני חושב ש" וכן להציג כל מחלוקת אם ישנה גם אם הביקורת היא שולית.
המקרה היחיד לסייג, לפי דעתי, הוא המדע המדויק ביותר ← מתמטיקה.
הדגשת הממד האישי (פרסונלי) יחד עם הצגת נקודות הבנה אחרות (אם ישנן) גורמת לכך שאיננו קובעים למאזין (או לכל אחד אחר) מה לחשוב ובכך מכווינים אותו להגיע למסקנה בזכות עצמו.

עקרונות שניוניים

  1. בפיתוח תוכן בכלל ותוכן הוראתי בפרט, עלינו לתת חשיבות רבה לאפקט הראשונות ואפקט האחרונות
  2. בפיתוח תוכן בכלל ותוכן הוראתי בפרט, עלינו לתת חשיבות רבה לתאוריות פסיכולוגיות סביב טווח זיכרון הפריטים היעיל הכללי לבני אדם
  3. בכל הנוגע למאמרי לימוד ממוחשבים אני מתרשם כי האורך המיטבי לדף עבור כלל בני האדם (תוכן נגיש) הוא עד 250 מילים ועד 2500 בייטים; באתר זה אני בדרך כלל לא אעבור את ה-250 מילים לדף ואת ה-2500 בייטים לדף; כמו כן, בוודאי לא אעבור את ה-5000 בייטים לדף.
  4. הימנעות מוחלטת מסרקזם וכינויים סלנגיים-חד-מילתיים ("חנון" או "ערס") בהוראה; סרקזם וכינויים כאלה מכניסים שיח זר להוראה, גורמים לבזבוז זמן על פרשנות הנאמר וסביר שיגרום לקשיי ריכוז נקודתיים בשל הצורך להבין איך להתמודד עם הנאמר ואף לעוינות בין מורה לתלמיד
  5. באופן כללי יש ללמד נושאי STEM מן המוחשי לדמיוני (מן הקונקרטי לאבסטרקטי); להתחיל עם דוגמאות מוחשיות בשטח (במציאות האמיתית) ולגשת לאט לאט, שלב אחר שלב, למציאות מדומה \ אבסטרקציה; כך למשל מלמדים יסודות המתמטיקה לפי גישה זו

עקרונות שלישוניים

  1. עלינו להימנע ככל הניתן משימוש במונחים חד-מילתיים לתיאור ישויות ותופעות מורכבות
  2. עלינו לפצל כל פסקה לכמה שיותר תתי-פסקאות
  3. עלינו לדאוג שבאופן כללי כל חלוקת פרקים (פרקים ראשיים, פרקי משנה --- חלוקה 1 \ חלוקה 2 וכו') לא תעבור את החמישה פרקים במספר וזאת ללא תלות באורך כל פרק[1]
  4. בהוראת מערכות מורכבות (פיזיקה, מכונות) לפעמים עדיף להתחיל מהמורכב לפשוט ולא מהפשוט למורכב

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ על אורך כל פרק להיות סביר ועל המסמך כולו לא לחרוג מההגבלות הכלליות שנזכרו לעיל