הנקודאי

הקו האתאיסטי הוא שמה של תוכנית מיסיון אתאיסטי ישראלית המשודרת אחת לשבוע באתר YouTube שעלתה לאוויר בשנת 2020.
התוכנית מתנהלת בפורמט כמעט זהה לשל התוכנית The Atheist Experience שהחלה כתוכנית רדיו בארצות הברית ובהמשך התפתחה להיות תוכנית YouTube רוויית מאזינים.
התוכנית היא מעין מיתוג מחדש לתוכנית אחרת שזכתה לפחות חשיפה בשם האתאיסט המצוי, מייסודם של פעילי האתאיזם אילן ספקטור ובן הלר, אשר מנחים את תוכנית הקו האתאיסטי, לצד מנחים נוספים.

יש לי כבוד רב למנחי התוכנית על יצירת שיח בנושא רגיש בישראל כמו "אלוהות" בה רבים הם אברמיים פנאטיים אך פירטתי כאן על מה שזיהיתי כבעיית הוגנות עם פורמט התוכנית.

• אורי כתבן, מנחה בתוכנית אמר בפרק 10 (עונה 3):

כל טיעון שאי פעם נשמע בתוכנית, זה כבר מאות ואלפי שנים, בעד קיומו של אל, או בעד קיומה של כל דת כל שהיא, נמצא שקרי, בהפרכה מוחלטת של המדע, או, בלתי מבוסס, ואם הוא בלתי מבוסס, אני פטור מהדילמה המוסרית הזאת האם לשתכנע ולעשות משהו לגבי זה

אני לא מכיר ראיה לטענה פוזיטיבית כזאת לגבי רעיונות כמו אל דאיסטי, אל אימפותאיסטי או אל מלתאיסטי או לגבי דתות פרס, הודו ודרום מזרח אסיה (וגם לא ממש לגבי דת המנדעים ודת האוניטריאנים) ואני גם בספק שאורי כתבן הוא מדען דתות השוואתי שיציע הצעה כזו.

מהו מיסיון

מיסיון (מאנגלית: Mission ; "משימה") אני מגדיר ככל פעולת שיווק אידאולוגיה. בעיקר הכוונה לשיווק אקטיבי דרך חומר כתוב ותוכניות וידאו, הפצה טלפונית וכדומה.

על אף שכל ארגון המקדם אידאולוגיה יכול לבצע מיסיון, המונח מיסיון בעיקר מתאר שיווק אידאולוגי מצד ארגונים דתיים ואתאיסטיים.

מיסיון אתאיסטי

מיסיון אתאיסטי אני מגדיר כניסיון קבוצתי מאורגן לשווק לאנשים אמונות כמו-דתיות שיחליפו אמונות דתיות, בין אמונות אלה:

• אמונה לפיה אנרגיה פיזיקלית היא הדבר היחיד שקיים

• אמונה לפיה אל או אלים לא יכול או לא יכולים להתקיים (גם אם תוסווה כחתירה ממושכת להשתכנע שלפחות אל אחד קיים)
• האמונה שכל צורה של "תאיזם" היא שגויה
• אמונה לפיה היקום אולי נוצר מכלום (או, נוצר מ"וואקום קוונטי" או "אנטרופיה נמוכה") בלי להסביר איך אלה אולי קיימים, כאשר הסבר אפשרי אחד להם הוא אלוהות

• אמונה לפיה מדע שמנותק ממונחים כמו סיבה ראשונית לכל מערכת סיבה ותוצאה משנית או יקום בעל תודעה' או תודעה או נשמה הוא הדרך היחידה או הכי טובה לגבש דעות לגבי התנהלות אישית וקבוצתית
• אמונה לפיה גם אם לאדם יש ראיה מספקת שקיים אל כל של שהוא, אסור לפעול לפי הנחיותיו אם אינן "הומניסטיות", אבל המונח "הומניזם" לא נוצר עם חוקי הפיזיקה ויכול לשקף משמעויות שונות במקצת לאנשים שונים במקצת
• אמונה לפיה בהסברים סיבתיים, כל ישות שלפחות תאורטית איננה הכרחית (או לחלופין, שלפי פרשנות סובייקטיבית אין לגביה ראיות בנקודת זמן מסוימת) היא בוודאי לא קיימת עד שיוכח אחרת, למרות שהיא לפחות אולי כן קיימת, במיוחד אם מצד אחד לא ניתן להפריכה אך מצד שני היא גורם שלא ניתן לפסול לראשית היקום או לסביבה פיזיקלית טרום יקומית שכביכול לא ניתן לחקור מדעית

דוגמה למיסיון אתאיסטי בישראל הן עמותת חופש או התוכנית הקו האתאיסטי.

מתי לא נכון להשתתף בתוכניות מיסיון אתאיסטי

תוכניות מיסיון אתאיסטי עם המאפיינים להלן אינן הוגנות כלפי מתקשרים.

• סינון מתקשרים: מנחה Z בוחר מי עולה לשני מנחים אחרים (מנחים X ו-Y) ולך תדע את מי מנחה Z בוחר ולמה
• היכולת להשתיק כל מתקשר: מנחה יכול להשתיק מתקשר באמצע דבריו, אבל לא ההפך, כביכול כאשר המשתיק תמיד דובר אמת או צודק
• רבים מול יחיד: טכניקה פסיכולוגית שמטרתה בדרך כלל להקשות על מתקשר בכך שתמיד עומדים מולו לפחות שני אנשים, כאשר מנחה אחד יכול לאשר את דברי המנחה השני ו"להוציא את המתקשר טיפש" לכאורה במסווה של "הנחייה מסייעת"

תוכנית שיווק האתאיזם האמריקנית The Atheist Experience כמו גם התוכנית הישראלית הקו האתאיסטי כוללות מאפיינים אלה ולכן לפי דעתי לא נכון להשתתף בהן.

מנחי תוכניות אלה טוענים בפנינו "אנחנו רק רוצים שתסבירו לנו למה אתם מאמינים באלוהים", אבל לא ידוע לי על אתאיסט מתוכניות אתאיזם כאלה שהשתכנע בקיום אל כל שהוא בתוכנית שכזו אז אולי אף אחד מהמתקשרים לא היה משכנע אבל אולי יש הדחקה המתאפשרת מבמה סלקטיבית לאנשים חסרי ידע מספיק במדע בכלל ובלוגיקה פורמלית בעיקר שקל להפריך את הבנותיהן הדלות ברבים ובכך כאילו להפריך בהכללה את כל דתם ולהפוך את החברה ל"אתאיסטית".

אם הייתי מתקשר לתוכנית אתאיזם זה רק לתוכנית שאין בה סינון מתקשרים, שהמנחה בה לא יכול להשתיק מתקשרים (אלא רק לנתק שיחה) ושיש בה רק מנחה שיחה אחד, אלא אם כן מנחה שיחה מסייע נקרא לתוכנית רק בהסכמה מדעת של המתקשר ורק אם מנחה השיחה אישר שקיבל הסכמה כזו באומרו למשל "אוקי, אז אני מצרף את מנחה X אלינו" (ורצוי שגם מנחה מסייע כזה יהיה עם השקפה בנושא אלוהות השונה הן משל המנחה והן משל המתקשר).

מהו סיינטיזם

סיינטיזם (באנגלית: Scientism ; מתורגם לעברית גם כ"מדענות") אני מגדיר ככל מצב בו אדם מצד אחד אומר שאינו מאמין שיש ישויות לא פיזיקליות שלא ניתן לבחון את קיומם או אי-קיומם בכלים מדעיים (כמו "אלוהים" או "נשמה") גם אם הם קיימים, אבל, בפועל, מתנהג כמאמין פנאטי בכך שאין כל ישות לא פיזיקלית כזו ומקדם אמונה זו בלהט. ניתן להבין סיינטיזם כצורה קיצונית של אמונת הפיזיקליזם.

סיינטיסטים נוטים להאמין שמדע לפי השיטה המדעית הפופריאנית (לפיה לא ניתן לחקור מדעית את כל מה שאינו "בן הפרכה") הוא הדרך היחידה להגיע לידע על העולם הזה; בהתאם לכך סיינטיסטים בדרך כלל יטענו שניתן להסביר את קיום התודעה (consciousness) על בסיס פעילות המוח בלבד, על אף שמבחינה פיזיקלית-טכנית פעילות המוח כשלעצמה היא בסך הכללי אינטראקציה מרחבית-כימית מורכבת שאיננה שונה מהותית מכל אינטראקציה מרחבית-כימית אחרת ולכן גם תופעות נפשיות לא חומריות שחלקם יודו שהם חווים כמו חישה או דמיון הן לפי טענתם חסרות משמעות ואינן מקור ידע כשלעצמה (אפשר להטיל ספק בטענה שהם באמת מאמינים בזה ואולי רק מבצעים הטרלה).

הפרכת הסיינטיזם

קל להפריך סיינטיזם בשל קיומן של:

• אמיתויות חושיות (כפי העולה למשל מטיעון החדר של מרי)
• אמיתויות מטא-חושיות: העולם מחוץ לנפש כל אדם הוא אמיתי, הקוסמוס לא נברא מפותח לפני שבריר שנייה ויש שיגידו גם ← יש נפשות אחרות
• אמיתויות מוסריות (אתיות): אם לאחר מותנו נפשנו תומר\תותמר\תשתנה להיות נפשו של יצור חי אחר אך בחיינו יצרנו עולם רע יותר, סביר יותר שהיצור החי הבא (שנפשו היא למעשה גלגול של נפשנו, יסבול מכך)
• אמיתויות אסתטיות
• אמיתויות מדעיות

• כך למשל, האמונה לפיה עלינו להאמין רק במה שניתן להפריך ואושש מדעית היא אמונה שלא ניתן להוכיח מדעית כנכונה; אנו כן נוכל להוכיח מדעית שמדע עובד לגבי אובייקט פיזיקלי באופן כללי, אך לא שאין צורות אחרות של ידע

הטענה שהיקום נוצר מכלום

אני לא מכיר אדם שברצינות מעלה על דעתו שהיקום נוצר מכלום ← במובן הנפוץ של המונח "כלום".

המובן הנפוץ של המונח כלום הוא "אי קיום של כל מה שיכול להיות קיים".
ניתן להבין את המונח "כלום" כקיצור למונח "כל מאום" (בדומה לכך שבאנגלית nothing פירושו not a thing).

אם אין כל דבר שקיים אז לא יתקיים משהו מכל דבר (כשינוי צורה מלא מבחינה אנרגטית או כהיפרדות עם שינוי צורה אנרגטי כי כל דבר כזה לא היה קיים כדי שיתקיים ממנו משהו).

הטענה שהיקום נוצר מ"כלום" היא משחק מילים מיותר להפליא שאולי התחיל הפיזיקאי לורנס קראוס.
זהו משחק מילים כי קראוס עצמו לא התכוון לכלום במובן הנפוץ אלא הגדיר לגמרי אחרת מהמקובל את המילה כלום.
קראוס השתמש במונח "כלום" לתיאור ווקום קוונטי (Quantum Vacuum).
בהתאם לכך, ניתן לתהות מנין הגיע אותו ווקם קוונטי (או מנין הגיע נקודה סינגולרית בעלת אנטרופיה נמוכה), אם לא מ"כלום", אבל זה לדיון אחר.

זו זכותו המלאה של קראוס להגדיר מילה (אוסף פונמות) כרצונו, אבל במקרה של מונח כה כללי בשפות אנושיות שהוא גם מונח בסיסי בשפות אנושיות, זה לא רציני וקצת כמו להגדיר "כן" כ"לא". זה אפילו קצת מזלזל כי זה כמו שאני אגיד למישהו "לא אכלתי כלום היום בצהריים" אבל למעשה אני יודע שכן חיסלתי איזה צלחת שניצלוני תירס.

כשאדם אומר "אין כאן כלום" הוא מתכוון שבשטח מוגדר אין כלום בהקשר מסוים (ייתכן שיש שם אוויר ואפילו קירות אבל אין כלום ממה שהוא התכוון למצוא) ולכן בהגדרה הכללית ביותר של המונח "כלום" הכוונה כללית ביותר ומשמעותה המרחב הפיזיקלי כולו (כדימוי, כמובן כי הרי כן יש משהו מאשר לא כלום) ולכן אין היגיון לשחק עם המונח הספציפי הזה.
בהתאם לכך, אני אישית לא אקח את שימושו של קראוס במונח "כלום" ברצינות ואני גם לא אקח ברצינות כל אתאיסט שעושה כן כדי להצדיק אתאיזם.

אם היקום נוצר מאת אלוהים, מאיפה בא אלוהים?

השאלה מאיפה בא אלוהים נתפשת כלא הגיונית בקרב אנשים שמאמינים במציאות אלמנטרית (שלצורך העניין נכונה "אלוהים") כי מבחינתם מציאות אלמנטרית כזו זה הגורם הראשון לכל רגרסיית סיבה-תוצאה מציאותית-משנית שהיא (זו שאנו חיים בה וכל אחרת שאולי קיימת) כגורם בלתי-מותנה, נצחי והכרחי מעצם הוויתו הבלתי-מותנית הנצחית והקדומה ביותר לכל שרשרת מציאותית משנית.

אלוהים כזו אינו בהכרח מוגדר כאלוהי דת כל שהיא (אמון-רה, יהוה, זאוס, ברהמן וכדומה).

בהגדרה אחרת ייתכן ומדובר ביקום עצמו כמערכת בעלת תודעה שגם היא לא ניתנת להבנה מצד מוח אנושי מצומצם שמבין את המציאות באופן ספציפי לפי טבעו של מוח כזה אשר הינו תלוי-מין (specious-specific), כך שהרעיון לפיו אולי היקום נצחי אינו סותר את האפשרות שהיקום ואלוהים חד הם כמערכת בעלת תודעה שבני אדם אולי לא יכולים להבין.
חיזוק לרעיון זה מתקבל מתאוריית התודעה של דון הופמן.

סטריאוטיפ התאיסט האברמי

מניסיון חיי, אצל אתאיסטים רבים, נפוץ דפוס חשיבה לפיו אם אדם אומר על עצמו "אני לא אתאיסט" אוטומטית מונח לגביו שהוא "תאיסט" או "דתי שבוחר להישאר פנאטי ולהיתקע עם הראש בקיר" ובמיוחד תאיסט-אברמי (מאמין באחת הדתות האברמיות בגרסה נפוצה).

החשיבה הסטריאוטיפית הזאת לא נפוצה בהכרח אצל רוב האתאיסטים ובוודאי לא אצל כל האתאיסטים אך מניסיוני היא נפוצה אצל רבים מהם ואני מניח שכל אתאיסט עם מעט יושרה יודה בכך שזו בעיה קיימת בקהילה האתאיסטית (עד כמה שקהילה כזו קיימת) בדומה לבעיה נגדית אצל האברמים.

גישה זו שגויה מסיבות אלה:

• ייתכן שאותו אדם הוא פוליתאיסט נאו-פגאני
• ייתכן שאותו אדם מאמין בקיום אל שניתן לסווג כ"נאו תאיסטי"
• ייתכן שאותו אדם מאמין בקיום אל שניתן לסווג כ"דאיסטי"
• ייתכן שאותו אדם מאמין בקיום אל שניתן לסווג כ"מלתאיסטי"
• ייתכן שאותו אדם מאמין בקיום אל שניתן לסווג כ"אימפותאיסטי"
• ייתכן שאותו אדם הוא פוסיבליאני (גרסה חזקה וקפדנית של אגנוסטיות)
• ייתכן שאותו אדם מאמין בקיום אל שהוא למעשה ישות פיזיקלית חוץ-יקומית ("מתכנת על" או כמה כאלה) שיצרה את היקום הזה כמעין מציאות וירטואלית עם שליטה בלתי מוגבלת עליה במסגרת הגבלות החומרה והתוכנה בה נוצרה
• ייתכן שאותו אדם לא אתאיסט כי הוא פשוט מעדיף להגדיר עצמו "אגנוסטי" בכדי להדגיש את העובדה שהוא לא יודע מה שהוא לא יודע (לפחות בנושא אלוהות) או כי לפי דעתו השימוש במונח אתאיזם בכדי לתאר אגנוסטיות הוא צבוע ושימוש כזה אמור להיות שמור רק לאמונה באי קיום אל או אלים

ראו גם

• ייעוץ פילוסופי
• סקפטיות לגבי מושג הסקפטיות
• מתי לא נכון להשתתף בתכניות מיסיון אתאיסטי